קיזוז עברייני של מע”מ ומנגנון ‘חשבונית ישראל’  

קיזוז עברייני של מע”מ ומנגנון ‘חשבונית ישראל’                                            15.5.2026

מזה שנים קיימת בישראל תופעה של שימוש בחשבוניות לא חוקיות, כאשר הנזק לקופת המדינה עצום ורב. קיימים תחומים מועדים כמו: כח אדם, סחר במתכות, דלקים, שמירה.

באורח שגרתי, מוגשים כתבי אישום שעניינם קיזוז חשבוניות פיקטיביות, קרי, שאין מאחוריהן עסקה, או חשבוניות זרות, בשפת המסים, קרי, שהצדדים לעסקה אינם הצדדים הנכונים. בתי המשפט רואים בשתי הקבוצות, כאלו בהן מקוזזות חשבוניות לא חוקיות.

לאחר שנים של מאבקים, בהם הוטלה, בענפים מסויימים, חובת ניכוי המס על מהמשלם, עדיין, נפתחות או נרכשות חברות, שבמהלך מספר חודשים מטעות את רשות המסים והמע”מ ששולם, נגנב מהציבור.

כדי לצמצם את התופעה, השיקה רשות המסים את “מודל חשבוניות ישראל”, המבוסס בינה מלאכותית.

המודל הוא בהתאם לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ”ג– 2023.

החוק קבע, כי מיום 1.1.2024, כל המוציא חשבונית שסכומה הוא 20,000 ₪ ומעלה, חייב לקבל מעין “לוחית רישוי” לחשבונית, מספר הקצאה שיינתן אוטומטית.

המערכת היא און-ליין, ואכן, צמצמה את הנזקים, במידה רבה, אולם לא חיסלה את התופעה.

לא אכנס לכך, אולם גם מערכת חשבונית ישראל, הנסמכת על AI – אינה חפה מפרצות, טעויות והחלטות מעוולות. הליך השימוע בשל צעד אכיפה דרקוני, של סגירת המערכת, עלול להביא למיטוט העסק.

אין פניות רבה וההליך מסורבל, קשה למיצוי הטיעונים ומסכן את העסק הפונה לשימוע.

בנוסף, הבעיה היא בהורדה ההדרגתית של רף החשבונית לחיוב במספר ההקצאה.

מספרי הקצאה מונפקים, אוטומטית, לחשבונית המס, שמוציא עוסק, ללקוחותיו שמקזזים את המס (עוסקים במע”מ). משמע, אין שימוש במספר ההקצאה ללקוח תושב חוץ (חברה זרה, נניח), אדם פרטי שלא מקזז את המע”מ, וכד’. מספר ההקצאה הוא תנאי לניכוי מס התשומות (מע”מ תשומות).

הסכום להקצאה ירד מ – 20,000 ומעלה, ל – 10,000 ₪ ומעלה, מיום 1.1.2026 והחל מ 1.6.2026 הסכום יירד ל – 5000 ₪. זהו מספר שערורייתי ונמוך לכל הדעות, שפוגע בניהול השוטף של העסק, במדינה שגם במצב היום, מוכת בירוקרטיה.

חסימת ‘מספרי ההקצאה’ או ביטול מעמד העוסק – מנתק את העסק מחמצן ההכנסות, תוך סיכון קיום העסק. אין מדובר בדבר של מה בכך, אלא, בסיכון ממשי לקיום החברה.

לדוגמה, חברה עם מחזור של עשרות מיליוני ₪, שטעתה, הוטעתה או העלימה עין וקיזזה חשבונית לש עוסק שלא שילם את המע”מ, בסכום, נניח, של 500,000 ₪, עלולה לאבד יכולת לקבל מספרי הקצאה.

פניה לבית המשפט, באמצעות ערעור מס, אינה מהירה ואינה אפקטיבית דיה.

גם הורדת הסכום ל – 5,000 ₪, יש בה משום הטלת נטל אדמיניסטרטיבי רחב מידי, על ציבור לא רלוונטי, שעוסק בעסקאות בהיקפים נמוכים של אלפים בודדים. נניח, חברות למכירת מכשירי חשמל, ציוד סלולארי, שעוני יד וכד’, בהן יש עסקאות רבות בין 5,000 ₪ לבין, נניח, 15,000 ₪.

החלק הזה במשק אינו רלוונטי, כיעד למלחמה בחשבוניות הפיקטיביות, שהתרכזו בתחומים המועדים: כוח אדם, שמירה, ברזל, דלק. על אף האמור, הוא יישא בנטל חשבונאי ואדמיניסטרטיבי קשה, לא נחוץ, הדורש משאבים רבים.

עוולות המערכת הן רבות וקשות, מסכנות מאוד עסקים רבים ומסבכות בעלי עסקים, בנטל לא להם.

עופר רחמני, עו”ד

ראש תחום צווארו לבן,  משרד אהוד (אודי) ברזלי