הח”מ ייצג במספר תיקים, בפרשת הבורסה ליהלומים, שהתנהלו בה חקירה וגזרי דין בשנים 2013 ועד 2016.

הפרשה הטילה את צילה הכבד על ענף היהלומים בישראל והוא עבר תמורות רבות, כולל צמצום רב בתחום זה בישראל.

גזר הדין הראשון – מיום 13.3.20214 – של מי שניהל את קופת ההבנק המחתרתי, היה של מר אילן ישי בורוכוב, שעונשו הוא מן הקלים שבקלים, בפרשה זו. ת.פ. מחוזי תל אביב 14427-03-14, כבוד השופט ג’ורג’ קרא.
שותפיו לעבירות ריצו עונשי מאסר, כולל של 4 שנים, בפועל (מנחם מגן, למשל).

אילן ישי בורוכב – הקופאי של ה”בנק” המחתרתי יצא בזול, פורסמו כותרות העיתונים, כולל YNET

במסגרת גזר הדין הראשון בפרשת היהלומנים, שהואשמו בפעילות פיננסית אסורה, אותו אילן ישי בורוכוב נדון רק לעונש מותנה. הוא נדון ל־2.8 שנים על תנאי, בלבד, ללא מאסר, ולקנס של 40 אלף שקל.
YNET ,תהה בכתבה בענין – “האם ההרתעה עובדת?”

https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3626725,00.html

העובדות

אילן ישי בורוכוב, שהיה הקופאי מול ארה”ב, של “הבנק המחתרתי” בבורסה ליהלומים ברמת גן, הורשע בתיק זה, בהסדר טיעון, בו ייצגתי, עו”ד עופר רחמני, בכתב אישום שכלל עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון.

גזר הדין, שהושג במו”מ, כךך רק עונש מותנה, של 2.8 שנות מאסר על תנאי, בלבד, ללא מסאר בפועל,
לקנס של 40 אלף שקל.
השבה של 8,000,000 ש”ח במזומן
שחרור יהלמים בשווי של מעל 8,500,000 ש”ח מידי להב 433.

פרשת הבנק המחתרתי נחשפה בינואר 2012, עם מעצר כמה יהלומנים במהלך שהפך את החקירה בעניינם לגלויה.

הטענה היתה להלבנת כספים מאורגנת ושיטתית.

החקירה של להב 433 ורשות המסים העלתה חשד שתחת מסווה שקרי ומופרך, של סחר לגיטימי ביהלומים, הפעילו המעורבים “בנק מחתרתי”.

הואשמו כי ניהלו פעילות רחבה, בהיקף כספי של מעל 1,000,000,000 ש”ח (מעל מיליארד שקל) במשך שנים, מתחת לאפן של רשויות האכיפה, כולל פקיד שומה רמת גן, החולש על הבורסה.

המשטרה טענה שהבנק הופעל ממשרדי היהלומנים בבורסה ושפעילותו כללה הלוואות, העברת כספים לחו”ל, ניכיון צ’קים והמרות מט”ח. המעורבים, נטען, עסקו באופן שיטתי בהלבנת כספים בסכומים נכבדים ללא דיווח, תוך פעילות עם גורמים שונים בארץ ובחו”ל.

פרקליטות תל אביב מיסוי וכלכלה העמידה לדין מספר יהלומנים מעורבים, ובהם, גם אחיינו של לב לבייב, היהלומן גבריאל יוסיבוף. יהלומנים נוספים (וחברות שבבעלותם) נדונו וריצו עונשים.
החשדות: עבירות מס ומע”מ (אין תחולה למע”מ, אלא, פיקציית עסקאות בין צדדים שאינם נכונים), משמע, הוצאת חשבוניות פיקטיביות.

הוגש כתב אישום נגד אילן ישי בורוכוב, לפיו העמיד נכסים פיננסיים, ללא דיווח, כנדרש לרשות לאיסור הלבנת הון, במסגרת הבנק המחתרתי.
עוד נטען שגורמים שביקשו להעביר נכסים פיננסיים לארה”ב, פנו אל בורוכוב, וכנגד קבלת נכסים פיננסיים בישראל, קיבלו נכסים בארה”ב, מדינת היעד.

בורוכוב פעל ע”י אנשי קשר בחו”ל וקיבל עמלה במזומן, על כל העברה, על חשבון הנכסים, שהועברו.

“בתקופה הרלבנטית נתן הנאשם שירותי העמדת נכסים כאמור בשווי כולל של 750 אלף דולר, כאשר כל אחד מהשירותים עלה על 50 אלף שקל”, נכתב בכתב האישום.

השופט ג’ורג’ קרא קיבל את ההסדר שהדשיג עו”ד עופר רחמני מול עו”ד ד”ר אלון גילדין (התובע במשפט נתניהו) ומול עו”ד אורנה גלבשטיין.

בית המשפט ציין, כי “הסדר טוב לכולם”:
במקביל, לצד כתב האישום, הוגש גם הסדר טיעון מקל מאוד, בעניינו של אילן ישי בורוכוב, שהיה מיוצג, בכל התהליך, על ידי עו”ד עופר רחמני ממשרד אודי ברזילי.

בורוכוב הורשע בעבירות על חוק איסור הלבנת הון.

השופט קרא: “אין חולק על חומרתן הרבה של העבירות”… “מנגד, נסיבות הביצוע כאן מלמדות על מי שביצע את המעשים במשך תקופה קצרה ובסכום לא גדול יחסית, אך אין לזלזל בטובת ההנאה שהפיק הנאשם”.

עו”ד עופר רחמני, בתגובה ל – YNET: “ההסדר הוא תוצאה משעות של התדיינות עם הפרקליטות. הצדדים ובית המשפט הבינו שהתנהלותו של בורוכוב’ מהיום שהתגלתה העבירה ועד גזר הדין היתה נכונה, תוך הכרה בעבירה שבוצעה כמו גם בנסיבות המיוחדות. כך נחסך זמן יקר ואושר הסדר טוב ונכון לכל הצדדים”.