הסוגיה המשפטית
- המדובר בחברת בניה שמקום מושבה בנגב, אשר הועברה לשליטת אדם, מקרוב משפחה.
- אותו מעביר ביצע, לכאורה, עבירות מע”מ, טרם ההעברה, בניגוד להוראות סעיפי המשנה של סעיף 117 לחוק מע”מ, התשל”ו 1976 – סעיפי העונשין בחוק.
- בכך, קרוב המשפחה סיבך גם את החברה, שהיתה בשליטתו במועדים הרלוונטיים, בפלילים.
- אולם, כידוע מן הפסיקה ועמדת בתי המשפט, הסנקציה הפלילית, כנגד גוף משפטי, per-se – אינה משמעותית, ובד”כ סמלית.
- היות המחזיק הנוכחי, המחזיק והבעלים החוקי לעת עתה, של החברה, בתוספת חוסר הידיעה של מע”מ, כי המעשים הלא חוקיים, לכאורה, נעשו על ידי המעביר – קרוב המשפחה, כל אלו הביאו את היחיד לבירור אזרחי במע”מ, בשם החברה.
- בשמו, פנה עו”ד עופר רחמני למנהל מע”מ באר שבע, ובנוכחות מנהל התחנה ובכיר בה, הסכים לתשאול פתוח, ללא כל הכנה ובאופן מלא, כאשר בעלי החברה מחוייב לענות על כל שאלה.
- כל זאת, כדי להמחיש למע”מ את תום ליבו של הבעלים ואת כנותו.
- מטעמו השתתף בתשאול האזרחי, גם רו”ח בכיר וידוע (לשעבר ראש מחלקת המסים במשרד מוביל – Big Four וכיום מנהל משרד רו”ח במתחם הבורסה, עם התמחות בשוק היהלומים.
- המתושאל ציין במהלך השימוע, כי לא פעל מעולם באורח פסול, אלא, ניסה להביא את החברה לשינוי חיובי, עם העברת השליטה אליו והחברה פועלת, תחת ידיו, באורח חוקי.
- דבריו לא נסתרו ע”י מנהל מע”מ ו/או הבכיר שעמו. משמע, לא נסתרה גרסתו ומבחינת עו”ד עופר רחמני ורואה החשבון, אמינות הלקוח אף התחזקה, עד מאוד.
- בהמשך, ביקשו, כי יושב לחברה מעמד ה’עוסק’, שכן, תוצאת התשאול הספונטאני תומכת בכך.
- להפתעת המייצגים, אנשי תחנת מע”מ באר שבע, לא השיבו את מעמד העוסק לחברה, אלא, העבירו את הסוגיה לחקירה פלילית, מה שפתח ברישומי המשטרה, הפנימיים – רישום של תיק מב”ד (ממתין לבירור דין).
- חקירה זו היא רק שלב ראשון, משמע, יש תיק חקירה פתוח (מב”ד). אין כל רישום פלילי, שכן, האיש לא הורשע מעולם ולא ניתן לו יומו, בבית המשפט.
- בהחלט ייתכן, כי גם לא יגיע לבית המשפט.
ההבדל בין תיק חקירה (הממתין לבירור דין) לבין רישום פלילי
- תיק חקירה, מב”ד (ממתין לבירור דין), הוא תיק חקירה פתוח, טרם בחינה משפטית, האם יש בסיס לכתב אישום. בשלב זה אתה רחוק מאוד מרישום פלילי – הרשעה.
- מב”ד יכול להיסגר לפי מספר עילות שבחוק סדר הדין הפלילי (חסד”פ):
- חוסר ראיות,
- חוסר עניין לציבור,
- או היעדר אשמה.
לחילופין, ייתכן ויועבר להגשת כתב אישום, לאחר בחינה משפטית.
- בזמן שהתיק פתוח, המידע לגביו אינו רישום פלילי, אך קיים במאגרי המשטרה ולכן, גם נגיש לגופים אחרים ברשות המבצעת.
- רישום פלילי מתקיים רק לאחר הרשעה בבית משפט או קבלת צו מבחן / התחייבות להימנע מעבירה. רק אז, הרישום יופיע במרשם הפלילי של משטרת ישראל.
- יצויין, כי גם לו היה קיים רישום פלילי, עדיין, ניתן היה לבקש למחוק או לבטל ע”י בקשה מתאימה מלשכת כבוד נשיא המדינה.
פסיקה עדכנית להמחשה
- כדי להמחיש, כי בהחלט ייתכן שלא תהיה כל תוצאה פלילית למב”ד, נפנה לתיק הבא (בו ייצג עו”ד עופר רחמני): ע”מ 18062-05-24, בעניין קבוצת ב. כהן ובניין נ’ מע”מ ירושלים, מחוזי ירושלים, כבוד השופט אביגדור דורות.
- בעניין זה, שוב, קרוב משפחה ביצע באמצעות החברה, עבירות מע”מ קשות. בית המשפט המליץ שלא לנהל את ההליך (כי אותו קרוב שביצע את העבירות היה אורגן בחברה וקיבל גישה והרשאה לחשבונותיה), כאשר הוא כותב, כי הסיכוי להליך פלילי, בנסיבות האחריות של אחר למעשים לא חוקיים, שבוצעו בחברה, הוא סיכוי נמוך מאוד.
- גם עמדת מע”מ בדיון ולאחריו היא, כי אותו קרוב הוא שאחראי לעבירות ולכן לא ייפתח כל הליך פלילי, כנגד החברה ובעליה, וה-מב”ד בעניינו – ייסגר.
- טענה זו גם לא נסתרה על ידי המשיב, שכן, ב”כ המשיב ציינה (סעיף 4 לבקשה לסילוק על הסף):
“בהנתן שמס התשומות נוכה על ידי המערערת, באמצעות מר י. ל., אשר אין חולק, כי שימש בעת ביצוע המעשים כמנהל פעיל במערערת וכאורגן שלה, הרי שאדרבא – יש בכך כדי להטיל אחריות ישירה על המערערת”
- ב”כ המשיב מפנה אל הדיונים בהשגה, וכותבת מפורשות כך:
“מדיונים אלה עלה, כי מר כהן לא היה בקשר עם הספקים במערערת, וכי בכל מה שקשור לספקים, שימש בובה על חוט של מר י.ל.“.
- ב”כ המשיב גם מצטטת, בסעיף 13, מדברי כהן בדיוני ההשגה:
“לכל השאלות האלה, התשובה היא כמו שאמרתי שהיה רשום בהסכם שי.ל. אחראי, ולא רק רשום בהסכם, אלא, גם מתנהל בפועל, כך, שלמעשה, הוא מכיר את הספקים, אפילו באופן אישי“…
“אני הגעתי לרואה החשבון שלי ובסוג של פחד, אמרתי לו, כי י.ל., שאחראי לפעילות הספקים והלקוחות – נעצר. שאני מפחד שהוא גם לא עשה על הגב שלי את הדברים המסויימים שאני עדיין לא ידעתי“…
- עמדת המשיב היא, כי י.ל. “שימש כסוכן המכירות של החברה וכמנהל בה“. היא גם מפנה אל ההסכם החתום, שהכין י.ל. להתקשרות בינו לבין החברה.
- ב”כ המשיב מתמקדת בכך ש-י.ל., במעשיו, כמנהל וכאנשי השיווק, מחייב את החברה המערערת, באופן ישיר.
- עוד כותבת ב”כ המשיב, בסעיף 19:
“כמו כן, אין עוררין על כך שמר י.ל. הוא אשר אחראי לניכוי מס התשומות, שלא כדין, וכי ביצע זאת בכובעו, כאורגן“.
- ועוד כותבת ב”כ המשיב, בסעיף 19:
“בשולי הדברים יוער, כי למערערת עומדת הזכות לתבוע את מר י.ל. על הנזקים שגרם לה וניכר מחקירותיו של מר כהן, כי המערערת שוקלת זאת, לחיוב“.
משמע, בעניין שלעיל, אין כל רישום פלילי, על כל המשתמע מכך.
לסיכום
- האמור רלוונטי לכל סוגי העבירות במרשם פלילי (הן עבירות על חוק העונשין, שבד”כ המשטרה חוקרת, עבירות מס שבסמכות רשות המסים, או, למשל, עבירות ניירות ערך).
- בעבר, עבירות מס שהיו בסטטוס של המתנה לבירור, לא נעללו במרשם, אך כעת, גם רשות המסים מעבירה את המידע למרשם הכללי, שמנהלת המשטרה, של תיקי חקירה.
- מב”ד הוא תיק חקירה פתוח שטרם הוחלט בו, כיצד להמשיך. מב”ד לא נחשב לרישום פלילי (טעות נפוצה).
- רישום פלילי נובע, אך ורק, מהרשעה בבית משפט ורק הוא – בכוחו להשפיע על זכויותיך.
